העיצוב הוא המסר - על השפה המתחדשת של סדרות הטלוויזיה

    בהשראת העריכה ועיצוב התמונה של הסדרה "גמביט המלכה" / תמר ירון / ינואר 21

    אני אוהבת מאד סיפורים, אוהבת לקרוא ולראות, אוהבת לזהות אותם מתרחשים בחיים, לראות את המעמד והמרכיבים שהופכים את מה שקורה למשהו לספר עליו. אוהבת לזהות את התמונה, הדימוי. מה שנשמר בזכרון.

    כך קרה שאהבתי לסיפורים התחברה לעיסוק בעריכת סרטים. לגלות, לנסות, לבדוק הקשרים והשפעה של חיבורי שוטים על התודעה ליצירת תקשורת א-מילולית. למדתי לדבר קולנועית. במהלך העשייה המקצועית חקרתי את היכולות והתרגשתי מהתגליות. המחקר הוביל לכתיבה, הוראה ופיתוח תכניות לימודים. ב-1994 הקמתי את ג'אמפ קאט, בית ספר שמתמחה בלימודי עריכה ואנימציה לסרטים עם המוטו "התוכנה היא כלי ביטוי".

    התחלתי את הקריירה שלי בשנות ה-80, כעורכת פילם. כוחה הגדול של עריכת הסרטים היה אז במקצב, ביצירת תרחיש דרמטי תומך טקסט, ביצירת סדרות של שוטים (מונטאז'), מעברים והקשרים. למזלי בתקופה זו טכנולוגיית הוידיאו התחילה להחליף את הפילם, וידיאו אנלוגי ואחר כך דיגיטלי. 40 שנים של פיתוחים ושכלול איכויות הצילום, יכולות עיבוד אות הוידיאו, וכלי העריכה והאנימציה . לאורך כל השנים ראיתי שוב ושוב איך הטכנולוגיה וה"אפקטים" שמייצרת, משפיעה על השפה. פעלולים שהתאימו לסרטי הרפתקאות ומדע בדיוני גלשו לאופן בו מספרים את הסיפור בכלל, בפעפוע מתמיד בין הפנטסטי לריאליסטי. הגבולות כיום מטושטשים למדי, יכולות ההמחשה של הקולנוע הרחיבו את גבולות הדמיון, פרצו את כוח המשיכה של הריאלי והצופה המאומן מקבל זאת ככזה. סרטים וסדרות מרשים לעצמם להמחיש מצבי תודעה וזמן, לנוע בקלילות בין המימדים, או לשלב בהם בו זמנית. ( דוגמא אחת מני רבות: בסדרה האיטלקית"המשפט" (Il processo) עורכי הדין נוכחים בעת אירועים שהם חוקרים, בערבוב זמנים יפהפה באותו שוט).

    כמובן שטכנולוגיה ללא יוצרים שיודעים לספר סיפור, תמרח על המסך גבב של אפקטים מרהיבים לשניה ומשמימים בהמשך. קולנוע, כמו כל אמנות, זו יצירה שמחייבת מהעוסקים בה השכלה, ידע ושליטה בהיסטוריה ותבניות השפה, יחד עם מיומנות טכנית.

    מתחילתו, הקולנוע הוא שפה של צורה. צורה היא השפה של המאה 21. הכלי שלה הוא העיצוב. עיצוב מוקפד, מובחן, מוקצן ונוכח. עיצוב בסרטים כולל את כל מה שנראה, מקנה תחושה קצת מלאכותית, מהמשחק ועד עיצוב המסך. הסיפורים אפילו אלו ששואבים מההיסטוריה, מתרחשים במציאות סמי ריאליסטית וזה הכיף, כי מציאות יש בחדשות וזה ממש לא כיף.

    הסיבות לדעתי הן:
    הצורך להתחדש. אנחנו צורכים המון סיפורי מסך ומצויים בעלילות ובג'אנרים. השוני החזותי מאפשר לספר כל זאת קצת אחרת.
    הממון. עיצוב מסך - פיזי וממוחשב - דורש אמצעים בהיקף שכיום רק הפקות טלוויזיה יכולות להשקיע ולקבל תמורה.
    האפשרויות שמביאה הטכנולוגיה הדיגיטלית באיך לספר סיפור.

    בעשור האחרון אני חווה שינויים כאלו במגוון של סדרות, אבל ב"גמביט המלכה" קיבלנו ביצוע מפואר ליכולות. היה נראה שיוצרי הסדרה בחרו להתרכז בעיצוב המסך (ולא רק עיצוב הסט, אביזרים ותלבושות) ככלי של סיפור והשפעה, כואריציה מרהיבה ליכולות השפה הקולנועית המתחדשת. לכן מצאתי בסדרה חלל מרתק לחקור את השפה הטלוויזיונית של תקופתנו, לבדוק איך מספרים סיפור בקשר הדוק לעיצוב .

    על עיצוב התלבושות, הפריטים ואתרי הפעולה וכמובן על משחקה המשובח של אניה טיילור- ג'וי ( Anya Taylor-Joy) נכתב הרבה (נראה ש'אמלי' של אודרי טאטו, בבימויו של ז'אן-פייר ז'נה היא מקור השראה ברור בעיצוב הדמות). אני רוצה להתייחס לעיצוב העריכה שמעצבת עולמות - עולם חיצוני, של 'מציאות' ועולם פנימי של 'מחשבות', ולעיצוב הגרפי ששיאו בסיקונס כותרות סיום – אשר מביא את חווית הצפייה לשיא חדש, כסיום מנצח לסדרה שמתקשרת באמצעות עיצוב, בה ה'איך' חשוב כמו ה'מה' .

    The.Queens The.Queens.Gambit.S01E07 3 The.Queens.Gambit.S01E07 2
    מאז גילו הקולנוענים הראשונים את כוחו המדמה של הצופה לחבר נבדלים, ואת כוחה של העריכה לחבר מקומות שונים לזמן -תודעה אחד - זמן צפיה ועיבוד הנתונים במוחו של הצופה - השפה הקולנועית משביחה והולכת, מתקשרת את המסתורין הגדול של מחשבות, רעיונות והשראה, משתפת עם הנשגב ביצירה ובאומנות. התקשורת בין עולם ורוח נמצאת בהמחשה, בצורה שמחברת לחוויה, בחוויה שנרקמת לידיעה. אולי היכולת להראות מאפילה על כוחו המדמיין של הצופה? אולי. הרי זו התלונה המרכזית על השינויים בתודעה של אנשי המאה 21, המושפעת מאימג׳ים וצלילים יותר מאשר ממילים - אלמנטים משפיעים המערפלים ניתוח ביקורתי של מסרים.

    שפה היא כלי תקשורת, האופן בו אנו מעבירים מידע, אם באופן מילולי ואם באופנים שונים של צורה.
    שפת הקולנוע היא אופן של שימוש צורני לביטוי רעיונות. כל המרכיבים החזותיים והקוליים, המאורגנים בשוטים, הם כלי ההבעה של הקולנוע. יופיו של הקולנוע הוא ביכולת התקשורת הלא מילולית שלו, באופן שבו החוויה מעצבת את התודעה. בממלכה הזו , מולכת העריכה. העריכה לוקחת את המרכיבים, בוחרת, מארגנת, ויוצרת את התחביר הקולנועי, את הנרטיב ואת החוויה. "המדיום הוא המסר" הגדיר הפילוסוף מרשל מקלוהן, ב 1967, כשהטלוויזיה תפסה את מקום הרדיו בסלון, לכנס את השבט. היום, בודדים למסכינו, חשיבות המדיום מעצימה עוד יותר.

    שפת העיצוב של גמביט המלכה מגשימה נפלא את החזון. העיצוב בה הוא המסר. מחמאות לבמאי, סקוט פרנק Scott Frank על חופש הפעולה שהוא לוקח, לזרום בקלילות בין מציאות לתודעה, בין מהלכים של זמן מתמשך, כמו בחיים, להמחשות של פעולות שנעשות על ידי אפקטים וקפיצות זמן. הוא סומך על הצופה המעודכן שידע לפענח את המתרחש והמהלכים הללו לא יחייבו אותו לעצור ולתהות, אלא להיפך, הוא יוכל להנות עוד יותר ולהרגיש בן בית בעולם המיוחד של הסרט.

    סמלי ביותר, סצנת הפתיחה של הסדרה מתרחשת בפריז, 1967, בשנים בהן מתבשלים רעיונות שיניעו מהפכות. עוד מעט תגיע 1968 והצעירים יטלטלו את העולם בדרישה לשינוי הסדר החברתי. משחק השח בן מאות השנים הוא ציר מחבר בין כל הזמנים, מסילה עליה תדהר אשה אחת במסע השחרור הכלל נשי. בת' (אליזבת, כשמה של שושלת מלכות?) הרמון, יתומה, דור ראשון לנשים לוחמות ומנצחות, חודרת באומץ לעולם הגברי למהדרין של אליפויות השחמט. תחום בו לא נדרש כוח פיזי מיוחד, אלא רק כישרון, ידע, מיומנות ואינטואיציה. אלו הן כנראה הסיבות שגרמו לסופר וולטר טרביס (Walter Travis) להעמיד נערה שמצטיינת בשחמט כגיבורת הספר ולהקדים את זמנו. [אפילו יהודית פולגאר, השחמטאית הטובה ביותר בהיסטוריה היתה רק בת 7 ב-1983, השנה בה יצא לאור הספר "גמביט המלכה". (sarieli films )]

    בעיבוד של הספר לסדרה, הבמאי סקוט פרנק הוסיף את התבלינים הפוסט מודרניסטים בעזרי העיצוב. צעירה בעולם שמשתחרר מכבלי השמרנות, פמיניסטית מטעם עצמה, בת' הרמון נלחמת בעולם הגברי של שנות השבעים כאישה מודעת להופעתה, ההצלחה הכספית מעשירה את מלתחתה ואת המסך בשמלות מעצבים מרהיבות, בולטת היטב בים החליפות של הגברים המתמודדים מולה.
    The.Queens.Gambit.S01E05 10 The.Queens.Gambit.S01E05 2 The.Queens.Gambit.S01E03 3
    The.Queens.Gambit.S01E05    
    The.Queens.Gambit.S01E06 10 The.Queens.Gambit.S01E07 15 The.Queens.Gambit.S01E07 11

    בג'אנר סרטי הספורט יש מוסכמות ברורים, כולל הביטחון שהגיבור ינצח. 

    הצבה של בעיה ופתרון, סיבה ותוצאה, הן היסודות של תסריטאות שבונה עלילה. 
    על כן מה שמעניין הוא איך זה יקרה,
    איך תשרוד בית יתומות? 
    תגלה את השח.
    איך מתעצבת הפסיכולוגיה שלה? 
    הבזקים מהעבר בונים הבנה.
    מה כוחה? 
    האינטאוציה הנשית, בצורת חזיונות מהלכי השחמט, מסקרנים, שומרים אותנו בערנות לבאות. מתי יבואו, איך יראו, אפשר לומר שכצופה אתה מתמכר, רוצה שתיקח כבר את הכדורים ונראה את הכלים נעים על התקרה.

    שרשרת הסצינות נקשרות זו לזו למחרוזת, שוזרות את רצועת המנוע של העלילה. שאלות של איך מכילות גם תשובות של צורה.

    איך יתנהלו משחקי השח? 
    כל משחק מצולם וערוך קצת אחרת. לכל משחק הדגשים משלו, תפיסת זמן משלו. שפה משלו.
    העריכה של הסדרה מציעה מבחר עשיר של קטעי מונטאז׳ שמורכבים ממהלכי משחק, מבטים, קהל, לוחות, שעונים, פעולות. הורדת המלך. לחיצת היד. ריטואלים שמסמנים עולם וזמן. 
    איך מסיימים סדרה שכזו?
    עם סיקונס כותרות המעוצב כוידיאוארט משובח

    עריכה היא אהבתי היפה. עריכה עוסקת באיך לספר את הספור.

    The.Queens.Gambit.S01E07 6 Copy The.Queens.Gambit.S01E07 The.Queens.Gambit.S01E01 4


    קרדיטים:
    בימוי סקוט פרנק Scott Frank
    עריכה: מישל טורסו, (Michelle Tesoro) תוכנה: Avid Media Composer
    חזיונות השחמט : אפקטים מיוחדים: חברת Chicken Bone FX, יועץ ראשי: ג'ון מנגיה (John Mangia),
    סיקונס כותרות - תיכנון ועיצוב ססקיה מארקה (Saskia Marka) עם Adobe After Effects
    https://saskiamarka.com
    עיבוד וקידוד אנימציה: דיויד וויט David Whyte
    מוסיקה: Carlos Rafael Rivera
    הפריימים נלקחו מתוך הסרט
    קרדיטים יוצרים, שחקנים וצוות : https://www.imdb.com/title/tt10048342/



    בקרוב אפרסם את החלק השני של המאמר:
    ניתוח תבניות עריכה ועיצוב מסך של הסדרה "גמביט המלכה" .
    בחלק זה אתעמק בעיצוב הסגנוני והחזותי של השפה הקולנועית של הסדרה על פי תבניות מקובלות.  מפתיחה מסתורית ומשלבת זמנים ועד סיקונס הכותרות המכשף.

    חלק 1 במסמך PDF להורדה כאן 


    The.Queens.Gambit.S01E07 5 The.Queens.Gambit.S01E05 3 Copy The.Queens.Gambit.S01E03 15



    קרדיטים שלי:
    אני כותבת כמו במאי שסומך על העריכה. כלומר, אני מפיקה את הרעיונות, כותבת מתוך רצף אסוציאטיבי, לא בהכרח לפי הסדר הראוי כדי להיות מובנת. למזלי יש לצידי חברים טובים, אנשי מקצוע חכמים, שהם הקוראים הראשונים. נותנים לי תיקונים, הערות מבנה, תוספות לתוכן ודרישה לחידוד מה שלא מובן דיו.

    הם העורכים שלי.
    תודה רבה לך ולכן, חבר וחברות יקרימות: אנה לובצקי, ירון לפיד, מרי קדמון, נעמה תורן, רותי פלשנברג ושרי עזוז. תודה מיוחדת לשירי צור
     
     
    כל הזכויות שמורות לג’אמפ קאט

    Please publish modules in offcanvas position.