עורך בלבונטין

    מפגש עם העורך האמריקאי דיילן טיכנר / מארח דב שטייר
    רשמה, תמר ירון

    בוגי נייט, מגנוליה, הר ברובק, מטען הכאב, זה יגמר בדם,
    בזכות שיתוף פעולה בין פסטיבל הסטודנטים הבינלאומי ואיגוד העורכים, זכינו ביוני השנה למפגש מאלף עם דילן טיכנר, העורך של יצירות קולנועיות אלו. מפגש כפול, שיתחיל עם חברים למקצוע, מכל זרמי העשייה, וימשיך לשיחה בהנחייתו של דב שטוייר הותיק, ידען גדול בענייני קולנוע ועריכה.
    שטוייר בחר להתחיל עם סצינת הפתיחה של ״זה יגמר בדם״ של פול תומס אנדרסון. 7 דקות מתוך 15, ודניאל דה לואיס אחד. סצינה ללא דיאלוג היא לב ליבה של השפה הקולנועית, זו שיכולה להעביר מצב באמצעות התרחשות, מאפשרת לצופה חוויה בלתי אמצעית. או כמו שדילן אומר ״הדיאלוג קצת מטעה. כשאתה צופה בסצינה ללא מילים אתה מעורב באופן אחר״ הוא בחר ליצור מעבר מקום באמצעות דיזולבים, ״אמצעי קצת מיושן אבל עובד״ הוא אומר ״למה? ככה אהבתי״. סיבה נוספת הוא מייחס למערבון הקלאסי ״האוצר של סירה מאדרה״, שפול אנדרסון הציע כהשראה לסרט. שטוייר מתייחס לערוב הג׳אנרים, העריכה בסרט זה מציעה שפה מודרנית, קאטים חדים, קפיצות זמן. הדיזלוב כאמור שייך לפעם, לתפיסת מעברי זמן קלאסית, המשכית. המפגש בין העולם הישן לחדש עוד יעלה לא מעט בשיחה, במפגש של 3 דורות עורכי האיגוד העוסקים בשלל תחומי העריכה שמציע העולם - בין פרומואים לדוקומנטרי, בין סדרות לפיטצ׳רים, טלויזיה, כבלים, קולנוע. מגוון של סוגים וסוגות, יעדים וצורות הפקה, אבל עורך זה עורך. לכולנו צילומים לבחור, למיין, לסדר ולערוך לסצינות, לחבר לסרט. לכולנו אותם זמנים פרטיים של חיפוש אחר המבנה, הקצב, התיזמון, להעביר האמירה. כולנו צריכים לחבר בין רעיונות אישיים ויצירה אינטימית לבין חזון של בימוי, דרישות של הפקה, ידיעת הצופה. להתמודד עם שעות ממושכות של עבודה, דדליין, מאבקי אגו ולחצים.

    דילן טיכנר, בן 48, דור שלישי לצלמי סרטים חובבים ומשוגעים לקולנוע, החל את הקריירה שלו בגיל 20 כעוזר הפקה אצל אלטמן בניו יורק, עד שהציעו לו להצטרף לצוות העריכה של ״השחקן״ . איזו פתיחה נפלאה. הוא המשיך כעוזר עריכה ב״תמונות קצרות״ שלאחריו אלטמן הציע לו לערוך את ״ג׳אז 34״.

    טיפ לעורכים: אני אוהב לאתגר את עצמי. עורך סצינה בצורה מסוימת ואז במשחק פסיכולוגי , עורך אותה אחרת. משנה סגנון, משנה הדגשות. אני עושה הרבה גרסאות, כבר בקאט הראשון רצים לי הרבה רעיונות שאבצע בהמשך.
    עריכה ראשונה כנהוג, היא גרסת תסריט. במקביל הוא כבר מכין את גרסת העורך, עם קיצור דיאלוגים. הורדת סצינות ושינויי מיקום ייעשו כמובן בהמשך, עם הבמאי. צריך טקטיקה ופוליטיקה וסבלנות רבה כדי לדעת מתי להציע ומתי לחכות.

    קצת על תהליכי עבודה:
    לפי הסטנדרטים של תעשיית הסרטים האמריקאית,
    תהליך עריכת סרט (מצילומים ועד מיקס סופי) נמדד בשבועות, ומשכו בין 20 ל30 שבועות. משמרת עריכה היא בת 12 שעות של 5 ימים, שבוע יכול להכיל גם 6 ו 7 ימים וצוות העריכה מתוגמל בהתאם אבל המחיר האישי כבד.
    ב״מטען הכאב״ של קתלין ביגלו, תחת לחצי לוח זמנים, הוא נאלץ לעבוד כך כמה חודשים, 7 ימים בשבוע, 12-14 שעות ביום. חוויה שלא יחזור עליה.

    כולנו נתרגש כשדילן ידבר על האני מאמין שלו בטיפוח עוזרי עריכה. פעם, מזכיר איציק צחייק , ראש האיגוד, היתה עבודה לעוזרי העריכה בחדר הפילם. גם כיום אפשר למצוא להם עבודה מבטיח דילן , מתייחס אל שלל הצרכים שתהליכי העבודה עם חומר דיגיטלי מחייבים . הבחירה היא אם אתה לוקח עוזר כקבלן משנה או כאיש צוות שותף לכלל התהליך. כולנו מסכימים שרק ככה ניתן להבטיח המשכיות למקצוע יוצר כמו עריכה. דילן מספר עד כמה הדיאלוג עם העוזרים מעשיר אותו. הוא עורך שמקפיד לראות את כל חומר הגלם ואפילו כמה פעמים, רושם הערות, נותן לעוזר למיין את הצילומים (dailies) ולהוציא את הקטעים הנבחרים, ככה הם לומדים את הגישה שלי. ״לא הבנתי איך אפשר לערוך משהו מהחומר הזה ,עד שלא עבדתי עם הבחירות שלך וראיתי איך נוצרת סצינה!״ אמר לו פעם עוזר בר מזל. בהנחייתו, עוזריו גם יבצעו עריכה ראשונית של סצינות, יעשו עריכת סאונד , יחברו שוטים עתירי שכבות שהגיעו ממחלקות האפקטים המיוחדים ויאפשרו לו לעיתים לשבת מהצד בעודם עובדים, לקבל פרספקטיבה. טוב, כל זה נאמר בהמשך המפגש, אני לוקחת את חרות העריכה לערב זמנים וממשיכה לדווח:
    ״את הקאט הראשון אני עורך ללא מוסיקה, כך אני יכול למצוא את המוסיקליות של ה story telling הרגשי. המוסיקה משקרת, מדביקה את השוטים, מסיתה תשומת לב, פותרת בעיות. יש למוסיקה כוח רב ולכן העורך צריך למצוא את המוסיקליות הפנימית , את הריתמוס של הסרט.״ (׳התרחיש הדרמטי׳ אני קוראת לזה, תיפוף עדין שיוצרים החיתוכים ושינויי הפריים כדי להביע את הזרימה הפנימית של התסריט וההתרחשות).
    בענייני מוסיקה, כשהוא עובד עם מוסיקאים שאינם מוסיקאים מקצוענים של סרטים, כמו למשל עם ניק קייב ב״ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי הפחדן רוברט פורד״ הוא מעדיף לעבוד עם תימות (Theme) שהם כתבו כבר אחרי קריאת התסריט, עוד לפני שראו סצינות ערוכות. גם זו שיטה שהיתה נהוגה פעם, לפני התוכנות ואופציית הסנכרון בין תוכנות קול לוידאו. כך מתקבלת מוסיקה אותנטית שבהמשך תותאם לצרכי העלילה. החולשה של מוסיקאים כאלו הוא ממשיך, שהם לא יודעים להעצים את הסצינה, ליצור תהליך מוסיקלי עם התפתחות אל שיא . אז אנחנו עוזרים להם קצת, הוא מחייך.

    כעורך הוא אחראי על כל תהליך העריכה כולל עיצוב הפסקול. הוא מעורב בסרטים משלב קריאת התסריט ועם במאי חבר כמו פול אנדרסון הוא גם מעורב בקאסטינג.
    ״מה שיקולי הבחירה שלך בפרויקט?״ שואלת עינת גלזר.
    "תסריט, במאי, שחקנים, צלם. בסדר הזה. אני חייב לבחור, הולך להשקיע את החיים ואת הלב שלי בסרט"

    שטוייר הכין מבחר של סצינות לפי נושאים, אך השיחה הערה עם העורכים השאירה מעט זמן לצפיה. אנחנו חוזרים לסצינה נוספת ללא דיאלוג - הפתיחה של ״הר ברובק״.
    סצינה יפהפיה , שכדרכה של סצינת פתיחה מכילה את הד.נ.א של הסרט - היופי שבאהבת שני הגברים והעולם שיחצוץ בינהם.
    זה כמו ״ 2 סוסים צונפים זה לזה״ ביקש יאנג לי לתאר את חווית הסצינה ודילן ערך בהתאם.
    טיפ לעורכים (סצינת הפתיחה של ׳הר ברובק׳ ):
    כדי לזרז קצת את הפעולה בשוט, דילן מוציא ממנו פריימים אותם הוא בוחר בקפידה. אפקט לא יעשה את העבודה אלא רק בחירה מדויקת של הפריימים.
    מסקנה: כשמדובר בעבודת אמן , אף אפקט לא ימלא את מקומה של חתימת האמן.

    "גם הסאונד יעזור, כמובן", הוא מוסיף. "עיצוב האווירה ואפקטים של קול יעצימו הבעות פנים, יעניקו להן משמעות."
    דילן, שצמח בחדר העריכה של אלטמן זכה ללמוד מהטוב ביותר. רוברט אלטמן האסתטיקן, הוא קולנוען המקפיד על עושר הביטוי של פס הקול בסרטיו. דילן עורך עם 8-12 ערוצי קול, (בפועל הוא יעבוד עם שניים עד ארבעה, העוזרים יכינו את ערוצי העזר במקביל לעריכה) הוא מפתיע אותנו כשמספר שהוא עושה מיקס on the fly"״ -השיטה העתיקה של ביצוע מיקס ידני. הסרט רץ בזמן אמת והעורך שולט על פי הרגש בכניסת המוסיקה ובעוצמות השמעתה, בשילוב אלמנטים של קול אחרים שדורשים שינוי ופרספקטיבה. ככה עבדו לפני העידן הדיגיטלי (עד שנות ה90) וכך גם טיכנר הנוטה לשמר תפיסות מסורתיות, כשזה מתאים.

    השיחה חוזרת לנושא צפיה בחומר גלם , עניין שדילן מקפיד בו מאד . מאז הקולנוע הדיגיטלי כבר אין צפיה יומית בראש׳ס. לבמאים שצמודים ל video esist (מצלמת העזר שממותכנת מתחת למצלמה הראשית)
    יש רושם שראו את הכל. רושם מוטעה כי המצלמה הזו אינה נותנת את הזוית והתאורה הנכונה וכמובן שאין מה להשוות בין צפיה על הסט תוך צילומים לבין צפיה בחדר הקרנה, במנותק, ודומה לחוויה של אולם הקולנוע. על כן בעצם רק דילן ועוזריו צופים יום יום בצילומים. פול אנדרסון, חשוב לציין, הוא יוצא מהכלל בכך שמקפיד אף הוא לראות הכל.
    דילן אוהב מאד את ה out takes , המשחק שאחרי הקאט. "אני לא תמיד מבין למה הבמאי אומר קאט כל כך מהר, כשיש עוד נשימה לסצינה. אם הייתם יודעים כמה קריאות קאט הוצאנו מהסרטים שלנו", הוא צוחק.

    טיפ לעורכים: היום עם איכות ה 4k, אתם יכולים לשנות מעט את גודל השוט ובעיקר לתת בו תנועה פנימית קטנה . זה מעצים את הרגש של הסצינה. כיום צלמים נזהרים מלהתערב בשוט ומצלמים נקי, ללא תנועה. יתרונכם שבעריכה אתם יכולים לנסות ולבדוק, ולתת עוד מימד של חיות לסצינה.

    מישהו מתייחס למה שקרה לאורכי הסרטים של העת הזו.
    אנחנו קצת אחראים לכך שסרטים התארכו כל כך הוא צוחק, מתייחס ל״בוגי נייט״, ״מגנוליה״, ״זה יגמר בדם״, שעתיים וחצי אורכם. אם פול אנדרסון עשה סרט אפי ארוך אז גם הבמאים האחרים רוצים... אבל לא תמיד יש לכך הצדקה.. זה קשור כמובן גם להיבט המסחרי, המשקיעים ששמים הרבה כסף רוצים לקחת עליו יותר, לא חשוב מה קיבולת הצופה. זה כמו עם האוכל באמריקה, הוא מחייך, אתה תמיד מקבל הרבה יותר ממה שאתה צריך... משך סביר בעיניו הוא 1:45.

    שאלות רבות עוד נשאלו, עורכים שיתפו מחוויותיהם, השיחה התארכה, כמו סרט אפי טוב, כמו שיח רב דורי חוצה יבשות, של חברים למקצוע.

    Dylan Tichenor
    Filmography
    Hide Editor (19 credits)
    2017 Mena (filming)
    2015 Triple 9 (completed)
    2015 Child 44
    2012 Zero Dark Thirty
    2012 Lawless
    2010 The Town
    2009 Whip It
    2008/I Doubt
    2007 There Will Be Blood
    2007 The Assassination of Jesse James by the Coward Robert Ford
    2005 Brokeback Mountain
    2003 Cold Creek Manor
    2001 The Royal Tenenbaums
    2000 Unbreakable
    1999 Magnolia
    1998 Hurlyburly
    1997 Boogie Nights
    1997 Great Performances (TV Series) (1 episode)
    - Robert Altman's Jazz '34 (1997)
    1995 Call of the Wylie (Short)
    Editorial department
    2013 Parkland (additional editor)
    2004 Lemony Snicket's A Series of Unfortunate Events (additional editor)
    2002 Orange County (additional editor)
    1996 Hard Eight (post-production coordinator)
    1994 Ready to Wear (first assistant editor)
    1994 Mrs. Parker and the Vicious Circle (associate editor)
    1993 Short Cuts (assistant editor)
    1992 The Player (apprentice editor)
    כל הזכויות שמורות לג’אמפ קאט

    Please publish modules in offcanvas position.